​

דיאגנוזה\ אבחנה עפ"י הרפואה הסינית- הקורס הועבר על ידי המרצה רן שוהם

מטרת הקורס היא לקחת את כל המידע ולזהות היכן קיימת דיסהרמוניה אצל המטופל- חוסר איזון בין יין ליאנג.

חשיבה נכונה תהיה להכניס את המילה צ'י לכל משפט ברפואה הסינית.

המטרה היא לדעת כיצד להסתכל על המטופל, לעשות סדר, כדי ליצר אבחנה שתעזור לקבוע טיפול.

מה מייחד את הרפואה הסינית מול הרפואה הקונבנציונלית?

הרפואה המערבית מבוססת יותר על מדע, על אנטומיה, מנסה לראות את הדברים כמו שהם נתפסים בעין- צורה, משקל, מיקום, קשרים וכ'. ברפואה הסינית מסתכלים על המכלול, מסתכלים על כל העולם ומשם תופסים את הגוף. פחות התייחסו למיקום המדוייק של האיברים (הסתכלות באופן כללי- לפי מחממים), לדוג' הלב נמצא במחמם העליון אבל פחות חשובה הצורה הפיזית שלו- כמה צינורות יש לו ולאן כל צינור הולך.

ברפואה המערבית בוחנים כל סיב, את החומרים ואת הכימיה- כל צינור במדוייק, הסינים מתבססים על החומר: "הצ'י"- תנועה, מה שמניע אותנו, בני האדם באופן כללי ואת הלב והדם- אם חותכים כלי דם אז הצ'י הוא שידחוף אותו החוצה. גם קול שאנו מפיקים הוא תוצאה של צ'י (באס ברמקול- כוח, צ'י). הצ'י מאפשר חיים, פעילויות וכל מה שקורה בעולם- תופעות של צ'י.

יש צ'י בעולם ויש צ'י בגוף, וההסתכלות היא פחות על הכימיה בגוף אלא על צ'י של כל איבר. השם של האיבר הסיני מקושר אך לא מקביל במדויק לתפקוד\תפיסת האיבר ברופאה המערבית.

ברפואה הסינית לא קיימת מערכת עצבים, וגם לא מערכת הורמונלית\אנדוקרינית- אין הורמונים. בעיות פריון אצל אישה יכולות לנבוע מקור ברחם, לחות שמונעת קליטה, חסר יין, חסר דם\ ג'ינג.

אי אפשר להבטיח למטופל הצלחה- ישנם מקרים שיניבו פירות לאחר מעט טיפולים ויש מקרים "קלים" או שיראו לנו כפשוטים ושהם לא יצליחו לעבוד- סביר להניח שכל אדם שמגיע לרופא סיני כבר ראה בעברו לפחות 3 רופאים מערביים, סטטיסטית- אם המקרים שלהם היו קלים אז כבר היו פותרים להם את הבעיה- כך שלרוב יגיעו לקליניקות שלנו מקרים עם בעיות קשות יותר.

האבחון המערבי לא אומר כלום על האבחון הסיני- יתכן כי שלוש נשים שונות יגיעו עם בעיית פריון וכל אישה תקבל טיפול שונה, המלצה לפעילות גופנית ותזונה שונה. זה לא אומר על הצלחה אלא על הבנה.

ניתן להתייחס לרפואה מערבית אך הרפואה הסינית לא בנויה עליה.

ברפואה המערבית מטפלים בסימפטום, נקודתית וברפואה הסינית מנסים דרך כמה סימפטומים להגיע למקור הדיסהרמוניה ולטפל בשורש הבעיה ולא רק בקצה הקרחון  (הסימפטום- מה שנראה על פני השטח)- לדוגמא במקרה של עיניים אדומות- ברפואה הסינית, ינסו להבין מדוע נגרם (אש בכבד\ חום בלב\ חוסר מים) וברפואה המערבית ינסו לצמצם עם מכשירים כמו מיקרוסקופים כדי לבחון את הנקודות האדומות.

הבדל נוסף בין הרפואות הוא שברפואה המערבית המטפל הוא דמות דומיננטית וריכוזית כשהמטופל הוא פסיבי (מורדם, חתוך, לוקח כדורים וכ'..), לא תמיד המטופל משותף בהליך הטיפולי וגם לא כל כך סומכים על המטופל- גם אם הוא מתבקש לשנות תזונה או להוסיף פעילות גופנית נותנים לו כדורים. ברפואה הסינית, המטפל הוא דמות חשובה בטיפול אבל הוא מראה את הדרך למטופל ונותן לו הנחיות\ עצות לניהול חיים נכון- תזונה, פעילו גופנית, אורח חיים- יש שיתופיות. המטרה לשמור ולהרמן את זה.

לאחר המהפכה התעשייתית הרפואה המערבית הסתכלה על גוף האדם כעל מכונה: לב- משאבות, מפרקים- גלגלים, מוח- מחשב, לפי התיאוריה הזו ניתן להחליף כמעט כל חלק (מחליפים לב\כבד וכ'...).

הרפואה המערבית הוכיחה גם את יעילותה הרבה בהבאת המודעות להיגיינה, חיסונים וניתוחים מצילי חיים. בסין לא כל כך הייתה מודעות לכל זאת עד לא מזמן.

הרפואה הסינית מסתכלת על האדם כעל עולם קטן, האדם הוא סוג של גן (לא חלקים אלא מכלול), והמטפל הוא סוג של גנן. בעולם זה יש עננים, מים, הרים, כוכבים, מקוואות והמטרה להביא את הכל למקום ההורמוני שלו- אם יש עשבים שוטים- מוציאים אותם, אם יש יובש- משקים, אם יש עננים למטה- מאזנים ומעלים אותם למעלה, יותר מדי שמש? להביא יותר יין, עץ אחד גדל יותר מדי ועשה צל גדול על פרחים אז נאזן ונגזום ממנו מעט- המטרה היא לחפש את הדיסהרמוניה ולהביא לאיזון.

לדוגמא במקרה של שילשולים- ברפואה הסינית ניקח דופק, לשון, נשאל מה הצבע, ריח, אם יש מזון לא מעוכל, דביק? משאיר סימנים באסלה? נחפש מה גורם לכך- כבד פולש לטחול? ננסה לאזן בין הצ'י של האיברים, לחות בגוף? "היכן שיש לחות יש לחזק את צ'י הטחול", פתוגן חיצוני? ננסה לסלק אותו. ברפואה המערבית ינסו לשלול וירוסים\ מחלות, יתנו משהו להפסיק את זה.

כאב ראש? ברפואה הסינית- איפה כואב? צדדים, אמצע, אחורה, מחמיר עם אוכל? בשעות היום\לילה? הכל מרכיב אבחנה אחת- אמור להיות חלק מהשלם. בניגוד למערבית- מתייחסים רק לראש- CT ראש, קח אקמול.

כלל חשוב ברפואה הסינית הוא שלא עושים אבחנה לפי סימפטום בודד- כואב הראש? זה לא נתון מספק כדי להתחיל לטיפול, האם הדופק מהיר? לשון אדומה? צריך לפחות 2 סימפטומים ועדיף יותר כדי לבנות מכלול.

כלי אבחון נוסף ברפואה הסינית הוא המטפל עצמו- המעבדה הניידת, תחושה, מתבונן- מסתכל, מריח, שואל שאלות באלגנטיות שמביאות מידע (רוצה לשתות? מה מעדיף- חם\קר, בכלל לא צמא), מגיע לידי אומנות, סוג של בלש. המטפל אוסף מידע מהמפגש הראשון עם המטופל- בדרך כלל בטלפון (הקשבה- צליל ייני- טון דיבור נמוך, שקט, מופנם, מול קול חזק- יאנגי, איך הוא דופק בדלת, הרחה- נטיה לריח גוף חזק מעיד על חום, ריח פה\דלקות חניכיים- אש בקיבה). מישוש הוא כלי נוסף שצריך לפתח עם הזמן, לשכלל ולעדן אותו. אנשים ללא ריח הם יותר יינים\ חסרי יאנג. לראות מה צורת ישיבת המטופל. חשוב לא לנעוץ עיניים אלא להציץ. כמו בלשים. אם המטופל מחזיק\ כואב לו בכתף- "היכן שיש כאב אין תנועה חלקה של צ'י ואיפה שלא כואב יש תנועה חלקה של צ'י" (Bu tong ze tong, bu rong ze tong), אם יש איזורים אדומים בפנים וכ'.

לאחר אסיפת כל הפרטים האבחנה בנויה על לוגיקה, הגיון- עושים סדר. טופס תשאול קלאסי בנוי על 4 רגליים של שולחן האבחנה:

1. התבוננות- מסתכלים על מבנה גוף שמן\ רזה\ עגלגל (נטייה לחסר יין\דם, ללחות), האם המטופל שמוט\ כפוף\ קפוץ (אריאל שרון ז"ל-קפיצי יאנגי). גבוה, נמוך, איך מתלבש, האם מבנה הגוף הוא זויתי, איך המבט שלו- מעיד על ה- shen ניצוץ מול עכירות, הסתכלות על ציפורנים\ פטריות (לחות וחום בכבד). פזוראזיס- ריאות וכבד, צורת הליכה, אפשר להסתכל על סוג הנעל- יכול להעיד על מעמד, מצב כספי ומה תהיה מצב הרגל. אפשר להתבונן על הפנים- מייצג את כל המערכות בגוף, אפשר להסתכל על קמטים, צבעים, מבנה (מצח גדול\ חלק עליון גדול- מעיד על "נטייה ל-"\לקונסטיטוציה של עודף וחסר איזון במחממים), חיוור\ אדום\ סגול\ כחלחל מעידים על חסר\חום\תקיעות\קור- אפשר לחלק לאלמנטים. אפשר להסיק יין ויאנג.

התבוננות על לשון- ניתן לראות בה דברים בסיסיים- רואים ויטליות (כי הלשון היא שריר, גוש בשר), האם הוא מלא חיים- מה החיוניות שלה. חיפוי- מה שמכסה את החלק העליון של הלשון, שברמה תקינה מראה את האדים ותהליך העיכול בקיבה, צריך להיות דק ולבן- דק שיראו את את צבע הלשון אבל עבה מספיק בשביל להראות נוכחות. חוסר חיפוי מעיד על חסר יין וחיפוי עבה מראה על עוצמת פתלוגיה- החיפוי יכול להיות בצבע צהוב, לבן, שחור וכ'. צבע גוף הלשון צריך להיות ורדוד- הוא יכול להיות חיוור\ אדום\ סגול כחלחל שכל אחד מהצבעים יכול להראות מצב שונה של דיסהרמוניה (חסר\ חום\ תקיעות\ קור). יכול להיות שינוי בצבע רק באיזור מסויים (קצה אדום- חום בלב) לשון תראה התקדמות בטיפול. ניתן לראות גם את צורת גוף הלשון- אם היא עבה\דקה, אם יש בה גבהות, חריצים, אם היא רופסת, אם יש קושי להוציא אותה, אם הלשון רטובה\יבשה- מכל זה מוציאים אבחנה- כל דבר מסמן משהו.  

2. האזנה\ הרחה- זה לא מה שהמטופל אומר, אלא הצלילים שהוא מוציא, איך הוא אומר.

צליל נמוך או גבוה (בווליום)- קול חלש שבקושי יכול להרים את הקול שיתכן וישליך על חולשת ריאות או יעיד על אדם יותר ייני או ריאות חזקות, מצב של עוד, אדם יותר יאנגי.

צורת הנשימה- חירחורים (ליחה), ציפצופים (ליחה בחדרי נשימה), נשימה כבדה, אנשים שנושמים רדוד ומהר (מעיד על מצוקה), כשאדם משתעל (יותר מאחד, שניים) חולה? מעשן? אפצ'י- צי מתמרד של הריאות (UP QI), לבדוק אם השיעול יבש או שיש ליחה?

אנחות- אדם שנאנח הרבה (קרחצן), מעיד על שיחרור צ'י תקוע, על צ'י שמשתחרר, אדם שצוחק יותר מדי בלי קשר (אולי בעיה בלב), אדם שצועק הרבה (אולי קשור לכבד).

איך האדם דופק בדלת- מעיד על הצ'י שלו, על המצב הנפשי\פיזי (לחוץ\ מפחד), כמה הוא דופק, עוצמת הדפיקה וכ'.. צליל של אדם מקיא (בחוזקה, חלש) מעיד על עודף או חסר.

בהרחה- כשאדם מגיע עם דיסהרמוניה בולטת- הריח שלו יבלוט. זה גם תלוי בחוש הריח של האדם, ככל שהריח יותר חזק ובולט החוצה- המצב יותר בעודף. חום מייצר תהליכים, מראה על פעילות (כמו אוכל שעומד בחוץ), יותר חמים- יותר מריחים. בני נוער מתבגרים בעלי ריחות גוף יותר חזקים- הם יותר יאנגים (מורגש בפעילות גופנית, פחות קר להם- יוצאים בלי מעיל והולכים יחפים), אדם שהוא יותר ייני פחות יצאו ממנו ריחות.

ריח פה חזק יעיד על חום בקיבה או על דלקת חניכיים, ננסה לחזק את האימות עם רעב מתמיד- אש בקיבה. גם בריחות יש חלוקה לפי 5 האלמנטים.

הזעה מוגברת עם ריח חזק מבית השחי בדרך כלל קשורה לכבד\ללב, אם הזיעה היא בשעות הלילה אז בדרך כלל קשורה לחסר יין. שתן חסר ריח לחלוטין- מעיד על קור, שתן עכור- מעיד על לחות, שתן צהוב מעיד על חום. צואה- ככל שהריח יותר חזק יש יותר חום, ריח ממש מסריח מעיד על חום עם לחות במעיים, כשאין ריח אז יעיד על קור במעיים, שלשול עם ריח חזק מעיד בדרך כלל על חום ולחות (מליסה טובה לחום ולחות), שלשול ללא ריח בדרך כלל מראה על קור.

3. מישוש ותחושה- מגע, דופק, חספוס של העור, סגנון לחיצת יד, טמפ' כף יד, טונוס, חום\קור. אם מגע מחמיר\משפר (מגע מוסיף צ'י- מראה על עודף או חסר- דימום מול חימום במוקסה), מישוש מרידיאנים, נקודות הצטברות, אבחון בטן, לגעת בנקודות Mo & Shu ואם אחת מהן כואבת גורמת לחשוד באיבר הרלוונטי. דופק- אמצעי אבחון במישוש מפורסם ב-3 אצבעות על העורק הרדיאלי. יד ימין: ריאות טחול כליות יאנגיות, יד שמאל: לב, כבד, כליות ינייות.

יש משפט שאומר שהיכן שכואב יש נקודת דיקור. אם נקודות Mo  או  Shu כואבות אפשר לדקור אותן. נקודה למחמם העליון Cv17 (רב"צ רביעי)- ים הצ'י\ האנרגיה, Lu9 היא נקודה חשובה לאנרגיה וליין של הריאות (נקודת מקור). חלק מהטקסים מציינים מהירות של דופק המתייחסים למהיר\ איטי (חום מול קור), אבל לא תמיד מי שיש לו דופק מהיר במיקום האמצעי יהיה לו חום בכבד\ קיבה ולא לכל מי שיש חום בלב יהיה דופק מהיר. לוקחים 14 שניות ומכפילים ב-4 או חצי דקה ומכפילים ב-2. דופק נורמלי הוא בין 4-5 פעימות לנשימה של המטפל המאוזן. לכן הם אומרים, אל תטפל כשאתה חולה, תבוא רגוע לטיפול, אחרי התחברות לעצמך וכשאתה בהרמוניה תוכל למצוא את הדיסהרמוניה אצל המטופל.

4. תשאול- קודם כל שאלות בסיסיות, איך קוראים לך, שם, טלפון, גיל, עיסוק, כתובת, מצב משפחתי, ילדים, היסטוריה רפואית וכ'. נולדים מכך הרבה תובנות- מגיל אפשר להסיק אם האדם נראה צעיר\ מבוגר לגילו, מצב משפחתי (אם נשוי מתי התחתן, האם נולד ילד לאחרונה- מביא להרהורים), גירושים- בדרך כלל מעיד על תקופה לא טובה נפשית, חרדות, האם יש ילד חייל, התאלמנות- מתי ואם עדיין בצער. אישה ללא ילדים נוטה להסביר ולפרט למה. יש חשיבות לשאלות הטריויאליות, אם היא בהריון- יש נקודות\ צמחים אסורים בהריון.

אינטימיות בין מטפל למטופל נוצרת בכמה מפגשים וזה בסדר שהמטופל יעלה דברים במהלך המפגשים ולא תמיד בתשאול הראשון.

מטפל טוב יודע לווסת את הצ'י שלו מול המטופל, יותר גבר, יותר אישה, יותר תקיף, יותר עדין- "כימיה", צריך להיות עם חלקם רגוע\ נחמד ועל חלקם יותר אסרטיבי ואולי אפילו גם לצעוק- שהצ'י של המטפל יפגע טוב בצ'י של המטופל.

צריך לשאול על המקצוע- המטופל עובד מול ארצות הברית עד 4 בבוקר, מה סוג העבודה ואיך נראה היום עבודה. "פקיד?" מול מחשב- דלקות בידיים, כאבי כתף\ צוואר, המסך נמצא בצד וכ', פרונטלי מול אנשים שצועקים וכועסים? סופגים צ'י רע. צריך לבקש מהמטופל לשחזר את מהלך העבודה. האם המטופל עובד בעבודות ביזאריות- חומרים רעילים, פיזיים יותר מדי, שעות לילה, במקררים, במחסן בלי אויר, מה מספר שעות העבודה ביום- 12 שעות מול מחשב?, האם יש סטרס בעבודה?, ישיבה מרובה?- גורמי פתולוגיה.

חשוב לשאול על מנהגים כללים- פעילות גופנית- כמה ומה? אוכל, תזונה- דיאטות, אלכוהול, עישון- כמה ביום, אם הפסיק ומתי, קפה- כמה כוסות, הפוך- כוס חלב וגורם לחות, משקאות מוגזים וממותקים, דיאט, חטיפים\ ממתקים?. האם התזונה היא טבעונית\ צמחונית, מה אוכלים לכל ארוחה (בוקר, צהריים, ערב, ביניים) מסודר\ לא מסודר. "לא אוכל כלום עד 4 בצהריים", "שוכח לאכול".

אלרגיות- לתרופות, מאכלים, עונות, רגישויות- אדם רגיש לפטריות- מרכיב בפורמולות.

היסטוריה רפואית- האם עד היום היו בעיות- אישפוזים, ניתוחים, תאונות, צהבת, חבלת ראש, מחלות חוזרות. האם התנסה בעבר ברפואה משלימה בעבר- אם אפשר לדבר עם המטפל.

תרופות- באופן קבוע, מדי פעם, כולל תוספי מזון, אבקות חלבון, מינרלים, ויטמנים, גלולות, אסטינינים להורדת כולסטרול (פוגע בכבד ובגידים- מייבש רצועות).

ועכשיו שואלים לגבי התלונה העיקרית. מה הסיבה שהגעת אליי? יכולות להיות מספר תלונות, מנסים לפרק ולהתאים.

אם כואב לו הגב, מיקום הכאב, ממה אתה חושב שיכול להגרם, שיראה את המיקום, שיגע, מה אופי הכאב, אולי יש כתם, כאב נקודתי\ מפושט, האם לחץ או מגע משפר (חסר) אם הכאב מחמיר במגע (עודף), על איזה מרידיאן, תנועה משחררת כאב? יש חסימה בתנועה של הצ'י, יתכן על רקע של קור. מה מקל, מה מחמיר- כולל חום וקור.

ישנה צורה קלאסית לתשאול, מגיעה בכמה גירסאות עם קצת יותר\ פחות שאלות- נקרא "10 השאלות":

​

• רתיעה מחום\ קור- האם קיימת רגישות ספציפית, מאכלים, שתייה, מזיע, מעדיף עונה מסויימת, האם יש חום סיסטמי (במדחום) באופן קבוע, גם טמפ' נמוכה במדחום יכולה להעיד על היפותרמיה- ייני, חסר יאנג.

• הזעה- האם המטופל מזיע בצורה חריגה, ספונטנית, גלי חום, באיזה שעות? באמצע היום בלי מאמץ? בדרך כלל חולשת ריאות, מבית שחי- לב, אנשים שלא מזיעים בכלל הם חסרי יאנג- דיסהרמוניה. אנשים שמקוררים (תחילת שפעת) האם יש זיעה- מצב של רוח חום, אם אין הזיעה- פלישה של רוח קור (התאמת צמח מנטה מול קינמון, צמח היערה טוב לגרון). מחלולי המחלה החיצוניים- אקלימים, פנימיים רגשות, מטפלים במה שרואים ובמה שהמטופל מציג ולא במה שהרופא אומר.

• ראש\ גוף- האם ישנם כאבים מיוחדים באיזורים אלו, תחושות, סחרחורות, אם יש כאבים באיזה איזור (קדימה\ אחורה\ טמפורלי), אי נוחות, נפיחויות, חולשה, חום\ קור באיזורים, מתי התחיל, מה מקל\ מחמיר, מה גורם (באופן כללי בדרך כלל כאבים בקדמת הפנים מיוחסים ל- yang ming- LI & ST, כאבים בחלק האחורי של הראש משוייכים ל- SI, BL, KID, החלקים הצידיים של הראש מיוחסים בעיקר ל-Shao Yang- GB & TW ול-LIV, כאב ראש בורטקס GV20 מיוחס לכבד- נקודת 100 המפגשים, כל המרדיאנים היינים נפגשים בה). האם יש מיחושים בנקודות ספציפיות, חוסר תחושה, נמלים, כאבים אחרי אוכל, מנוחה, אם פעילות גופנית מקלה על הכאב, נקודה שזז ממקום למקום משוייכת בדרך כלל לכבד- רוח.

• צואה ושתן (יציאות)- "בסדר" זה לא תשובה טובה, מבחינתו הוא התרגל בצבא שפעם בשבוע זה בסדר.  וגם לשאול אם "הקקי תקין" זו שאלה לא טובה- צבע, ריח, מרקם, תדירות, בקושי, עיגולים, בלחץ. צריכה להיות יציאה לפחות פעם אחת ביום (עדיף על הבוקר, וגם פעמיים\ שלוש פעמים ביום נחשב תקין ולא כעצירות), פחות מפעם ביום נחשב לעצירות (בראייה של רפואה סינית), הצואה צריכה להיות בצורת גליל ולא בריח נוראי מדי- כמה שיש יותר ריח יש יותר חום, צואה חסרת ריח מעידה על קור במערכת העיכול. גם לשתן יש התייחסות לצבע- בהיר\כהה\עכור (קור\חום\לחות) בהתחשב בכמות השתייה, תדירות?- גם תלוי בכמות שתיה, בפעילות גופנית, במזג אויר. יש חשיבות לשאול לגבי יכולת ההתאפקות- מראה על עוצמת הצ'י של הכליות (שולטות על הסוגרים), אפשר לאבחן מצב של יין או יאנג לפי שתן. אם זה מצב של הרבה חום בגוף אז המטופל ילך לשירותים עם כמות קטנה של שתן כל פעם. "הולך הרבה לשירותים", "לא הולך בכלל.." אלו לא תשובות טובות. כמה, כמות, יכולת התאפקות, צבע- מאמתים עם לשון, אם היא אדומה, חיפוי צהוב לחום או לחות במחמם התחתון. סביר להניח שהמטופל ישתף לגבי טחורים (אם הם חיצוניים, בולטים, מדממים, פיסורה), אם הם בולטים ומחסר צ'י אז משוייך לטחול שלא מחזיק איברים במקומם. מצב יאנגי הוא עודף חום במעי הגס שגורם לכלי הדם להתרחב ולצאת החוצה. נראה דופק חלש ויתאים לעייפות לאחר אכילה לעומת דופק מהיר וחזק יותר. אם המטופל לא שם לב לחלק מהשאלות האלו שישים לב ויחזיר תשובה למפגש הבא.

• מזון ושתיה- מה הוא אוכל ואיך הוא אוכל- צמחוני\ טבעוני, תפריט של ארוחת בוקר, צהריים, ערב ובין לבין ואם הוא לא אוכל ארוחת בוקר- שיתרגל לאכול- חשוב להיכנס לשעות היאנגיות של היום עם דלק. אוכל טרי מחליש את הצ'י של הטחול- הטחול צריך לעבד אותו יותר אז מומלץ לאדות, לחמם טיפה. בחורף חשוב שהתזונה תהיה נוטה לחמה ולא לאכול כל יום סלט ויוגורט אז אפשר לאזן עם קינמון. אם הוא אוכל בוטנים, שותה חלב, הרבה קפה, הפוך. לגבי שתיה- כמה ומה, ממותקים, מוגזים, אלכוהול, פירות סחוטים טבעיים (אם כל יום יכול להיות גם בעייתי כי הם מקררים ובעלי סוכר גבוה), קפה\ תה- כמה סוכר. לשאול בערמומיות- אם הוא רוצה לשתות- חם\ קר\ כמה סוכר\ אם הוא אף פעם לא צמא (קור או לחות), אם יש לו לחות חמה אז הוא יהיה צמא אבל לא ירצה לשתות, אם הוא כל הזמן צמא\ רעב יתכן חום בקיבה. אדם צריך לשתות עד שהוא לא יהיה צמא ושהשתן יהיה בהיר יחסית- ולא לשתות יותר מדי (דילול מלחים) וזה תלוי גם במזג אויר וגם בפעילות הפיזית שלו. אדם שעובד בבנק ונמצא במיזוג לא יאבד נוזלים אז הוא גם יצטרך לשתות פחות. אין קונספט של ניקוי גוף- יש לאזן- שתייה מוגזמת היא לא טובה, גם מדללת מלחים וגם לוקחת צ'י שצריך לעבד את הנוזלים, צריך להרמן את הגן. האם המטופל אוכל מול אנשים, מול מחשב, בהליכה, מהר, לאט, לפני שינה, אם הוא לועס- צריך לתת לארוחה את הזמן שלה, כשאתה אוכל, תאכל. בליעה בזמן מתח ולחץ מפחית את תהליך העיכול- צריך להנחות נכון.

• איזורי מחממים- חזה, אמצע ובטן עליונה, ובטן תחתונה- גזים, נפיחויות, כאבים. רגישות באיזור ההיפוכונדריום (איזור מתחת לצלעות)- מכוונת לכבד, כיס מרה ויש לשים לב מתי זה קורה. אפיגסטריום (בטן עליונה)- מכוונת לקיבה, טחול- יראו על צרבות, הקאות, שיעול, בחילות. היפוגסטריום (בטן תחתונה)- מעיים, שלפוחית שתן, שחלות\ רחם\ איברי רבייה.

• שאלות לגבי חושים- שמיעה תקינה? יש ציפצופים (אם זה צליל גבוה אז זה מכוון ליאנג שעולה לכיוון הראש, אם רחש, כמו כניסת מים והצליל שיש בקונכייה אז מכוון לחולשת כליות). איך הראיה? ירידה בראיה בכל זמן או בראייה לילה מכוונות לכבד שהפתח שלו הם העיניים. עדשות מייצרות גירוי, המים הם האמא של העץ- מזינות את העיניים עם היין. ירידה בראיה בגיל מאוחר הוא שהעדשה הופכת לעכורה מראה על חסר יין. שימוש רב בראייה בשעות רבות מול המחשב, מקצועות המאמצים את העיניים כמו שענים, סופר סת"ם משתמשים בדם וביין של הכבד ויכולות להתיש את החומרים האלו. ב-Su Wen כתוב כאשר העינייים מתעייפות אז כדאי להסתכל על שדות ודברים ירוקים. איך חוש המגע? מרגיש כל דבר, לא מרגיש. אוהב\ לא אוהב שנוגעים בו. יתכן והורדת שיער בלייזר תפגע ב-Wei Qi.

• היסטוריה רפואית- האם היו מחלות משמעותיות בעבר. תאונות, חבלות ראש, פגיעות בבטן, ניתוחים, שברים, צלקות שמפריעות ויש להתייחס אליהן (שמן שקדים, מוקסה, הקפת הדרקון), אישפוזים (מתי היו), אם נולד כפג או עם תאומים- קשור לג'ינג ויצביע על נטייה לחולשת כליות. בדיקות דם כלליות (חסר ברזל, כולסטרול, אנזימים), צילומים וכ'. היסטוריה רפואית במשפחה גם חשובה, האם סובלים ממחלות מסויימות, תורשיות, נטייה לאסטמה, מגרנות, סרטן, מחלות נפש, טרשות, סכרת, לב. האם היו הריוניות, לידות טראומתיות, הפלות, לידה ארוכה ומתישה וכ'.

• שינה- מתי הולך לישון ומתי מתעורר, כמה שעות ישן? קושי להרדם, קם באמצע הלילה, הפרעות שינה פוגעות בבריאות, הגוף מתאושש בזמן הזה. חלומות ושינה קשורה ל- Hun ול- Shen, כולם חולמים, אבל אם החלומות מפריעים לשינה או במשך היום יש אי שקט ב-Shen שנובע או מחסר דם\ יין או מעודף חום בלב (נאמת עם לשון, דופק ושאר התשאול). על מנת להיכנס לעבור ממצב עירות- מצב יאנגי, למצב שינה- מצב ייני ה-Shen צריך להיות במצב רגוע כדי לישון (שלא יהיה לו חום- הקפצות, ריגושים) והוא צריך מקום להתכרבל בו (מספיק דם\ יין)- איכות של נוזלים. קשה להרדם במצב של ריגוש וקפיצה- גם מאכלים משפיעים- הרבה חריף או קפה משפיעים ומייצרים יותר מדי אש בגוף ויכול לייצר חסר יין. גם לא ללכת לישון בשעות הלילה, הייניות, יכול ליצר זאת. אובר פעילות גופנית ולידות קרובות יכול להתיש את היין כמו כן ריבוי עמידה במקום וחוסר אכילה ושתייה.

• גניקולוגיה- מקבלים דוח חודשי כדי לדעת אם יש שיפור או החמרה במצב- מעיד על התקדמות\ שינוי. מתי התחיל, האם סדיר\ לא סדיר. כל כמה זמן מגיע, משך ימי הוסת (נורמיל 3-5 תקין 2-7), אופי הדימום- הרבה מאוד דם, מתחיל בבת אחת או טיפטופים, קרישי דם\ גושים (תקיעות), מחזור דליל, מדי שבועיים, מטפטף (טחול לא מחזיק בכליו), דם אדום וחזק- מראה על חום, גלולות\ התקן עושים תקיעות וחסר צ'י ברחם (כמו בתהליך גרידה), עינייני פריון מכוונים להתסכל ג'ינג וכליות אך יתכן מסיבות נוספים. קיום יחסי מין, כמות שפיכות, אם מותשים אחרי, עייפים, ציפצופים אחרי, יכול להיות גורם מחלה\ דיסהרמוניה.

• רגשות מיוחדים- האם המטופל כועס בצורה יוצאת דופן, נראה בצער או אבל שלא יוצא ממנו, חסר מנוחה, אלמנה שלא מתגברת. למצוא את הדיסהרמוניה מבחינה רגשית. 

גורמי מחלה

גורם מחלה הוא דבר המביא את הצ'י של המטופל למצב דיסהרמוני. הבסיס להרמוניה בין יין ויאנג, ביחסים המשפחתיים בין האיברים הפנימיים. הרמוניה הוא דבר אישי ולא מוחלט- יין ויאנג בהרמוניה לא חייבים תמיד להיות שווים (הם כל הזמן זזים).

לפי חמשת האלמנטים כל אחד נוטה ליפול לדיסהרמוניה מסויימת מלידה, זאת הקונסטיטוציה שלו. אדם רזה\ שמן יותר, אנשי אדמה\ עץ מתכת, יותר ייני\ יאנגי וכ'.

אפשר לחלק את חיי האדם ל-3 קבוצות גיל: (שיגרמו בהם מחלות)

1. טרום לידה- השלב הפרה נטאלי- גורמי מחלה לפני שהאדם נולד, בעיות טרום מולדות= בעיות ג'ינג, שנקבעות על ידי האב והאם ברגע ההפריה, בזמן ההריון ואולי קצת מעט לאחר הלידה בשלב הינקות. מצב בריאות של האב והאם ברגע ההפריה ואורח חיים שנוהגת האם בזמן ההריון (סמים, אלכוהול, סיגריות, קפה , חשיפה לרעלנים, תרופות, צמחים, אם האם מתישה את עצמה בזמן ההריון כמו בעבודה קשה או לא ישנה מספיק שעות, אם לא ישנה בלילה, עישון פאסיבי, רעשים חזקים, טראומות, רגשות, מחלה של האם ותזונה שצריכה להיות מספיק מזינה גם לעובר, שלא יהיה חסר ברזל, חומצה פולית, שלא תישאר רעבה, הקאות, נשים שמרזות בהריון מהווה סכנה, גיל מאוחר של האם שעלול לפגוע בג'ינג. לגבי האב מה שמשפיע בעיקר הוא האם האב מותש ברגע ההפריה, האם הוא במתח\ לחץ מפשי, בשוק, חזר ממלחמה, עייף בצורה יוצאת דופן, שיכור, וגיל מאוחר שיגרום לחולשת צ'י של האב.

האדם מקבל שקית ג'ינג ומרגע הלידה השקית מתחילה "לטפטף", אם מצב ההורים לא היה טוב בזמן ההפריה או מצב האם בזמן ההריון, כמו כן אם המטופל נולד כפג או עם תאומים- הוא לא קיבל את מלוא הפוטנציאל שהוא יכל לקבל. חנק או חבל מסביב לצוואר העובר קשור לג'ינג כי זה עדיין קשור ומחובר לאמא, נחשב כתאונות פרה נטאליות ולא ניתן לתקנם.

2.  משלב ינקות עד שלב התפתחות- בדרך כלל מיוחד לחודשים הראשונים עד שנה שהילוד תינוק צעיר ומאוד פגיע (בערך עד גיל 5) - החודשים הראשונים לחיי אדם הם שלב של התפתחות מואצת ולכן בגיל זה חוסר תזונה משפיע מאוד (קשור גם לחוזק השיניים),  משפיע על התפתחות מנטלית, מינית, פיזית, שכלית- קשור לג'ינג. גם אם שיני חלב לא בוקעות או שהעצמות\ מרפסים לא נסגרים צריך להסתכל על ג'ינג. אין דבר כזה עודף ג'ינג, זה ככמו עודף כסף , לא חייב להשתמש בהכל, אבל טוב שיש. גומות בסנטר ושקע בולט בפילטרום (מתחת לאף) מעידות על ג'ינג חזק, גם אוזמניים גדולות (בעיקר התנוך- פתח הכליות), אם יש שיער אפור מגיל צעיר (או שזה קרה עקב שוק) כאבי גב תחתון או ברכיים- איזורים עם הרבה עצם (קשורים לכליות).

ילדים בגיל צעיר מאוד פגיעים מבחינת תזונה (רה-מדיה שילדים גדלו על פורמולת מזון עם חסר במרכיב מזון שיצר חסר והיה קריטי לבעיות שאי אפשר לתקן, יכול לגרום לפיגור או בעיות מוחיות כי זה הזמן שמערכת העצבים מתעצבת). הנקה זה דבר חשוב לילד- רכיבים ממערכת החיסון של האמא ולא חומר מהונדס. ילד צעיר זקוק לחום אנשי- מגע, אהבה, חיבוק, חיוך, קשר עיניים ומי שלא יקבל יחווה חוסרים. אז גם אם האמא לא מניקה אותו היא צריכה להחזיק אותו, לחבק אותו, לתת חום, אהבה ומגע. הנקה לאחר לידה מכאיבה לרחם אבל זה בריא משום שזה מנקה קרישי דם. נכון לתמוך בג'ינג של האם (חשוב לעובר)- פעילות גופנית, תזונה, אורח חיים ולשים לב לנקודות דיקור ופורמולות צמחים אסורות.

טראומות בגיל צעיר משפיעות יותר מאשר בגיל מבוגר (נפשית ופיזית), אירועים קשים בבת אחת- תאונה, פיגועים, אובדן בגיל צעיר, פגיעה באיבר מסויים, שברים, ניתוחים, נטישה (לגמרי, גירושים), תסכול וכעס שלא מבוטא מייצר פתולוגיה.

3. גילאי התפתחות עד גיל בגרות- הגוף עובר שינויים הורמונליים, שלב שיותר שובבים בו- מקבלים מכות, נופלים ממדרגות, מכות בעצמות. תזונה במתבגרים חשובה- אם אוכלים אוכל לא בריא, מתועש או מעובד- אוכל חסר צ'י. ישנם אנשים עם עודף משקל וחסר תזונתי- בלי אבני מזון.

משלב בגרות (18) והלאה ניתן לחלק את גורמי המחלה לפנימיים וחיצוניים.

גורמי מחלות פנימיים- רגשות

ברפואה הסינית אין כל כך הפרדה בין גוף לנפש- ברמת אבחנה וברמת טיפול.

מחשבות ורגשות לאורך זמן ובצורה מוגזמת עלולים לגרום לפגיעה באיברים הפנימיים. גם רגש הוא איכות של צ'י, כשמישהו כועס הצ'י שלנו מרגיש את הצ'י שלו, צ'י של אדם מפהק משפיע על צ'י של כיתה שלמה, אם תחייך למישהו הוא יחייך בחזרה. הרגש הזה, הצ'י הזה משפיע על אחרים.

אדם אמור להרגיש את כלל הרגשות- כולם תיקניים וצריכים להיות. רגש נעשה או יוצר פתלוגיה באיבר פנימי כשהוא נתקע\ לא עובר וכשהתגובה עליה היא לא בפרופורציות הנכונות. אם אדם אומר שהוא לא מרגיש רגש מסויים בכלל "לא כועס לעולם", או שהוא משקר או שמשהו לא בסדר. כשלאדם נפטר קרוב הוא אמור להרגיש אובדן\אבל (במשך תקופה של חודש- שנה) אבל אם זה לא עובר לו או שהוא לא מרגיש בכלל אבל זה גם מצב פתלוגי- צריך איזון. אנשים שנוטרים טינה ולא מסוגלים לסלוח יוצרים פתלוגיה עוצמתית- אש בכבד. "פולנים סובלים מצ'י תקוע בכבד ומרוקאים מאש בכבד". יאנג שמתפרץ ועולה למעלה- יכול להתבטא כמגרנה, שילשול וכ'. רגש יכול להפוך לפתלוגיה כשהוא בהגזה ולאורך זמן יכול גם להגיד ליין וליאנג של הכליות. זהו Loop- גלגל מחשבות מרובות- טחול חלש, טחול חלש- מחשבות מרובות.

הסינים מתייחסים לכמה רגשות כפתולוגיה לפי 5 האלמנטים:

כעס: משוייך לכבד- גורם לצ'י לעלות\ להתפרץ, "הדם עלה לו לראש" וכן כל קשת הרגשות השליליים- שנאה, קנאה, עצבנות, מרירות וכ'- יכולים לייצר פתלוגיה כשהם לא מבוטאים- יגרמו לתקיעות צ'י של הכבד או לאש\ יאנג מתפרץ של הכבד.

שמחה: קשורה ללב ולאש, שמחה מוגזמת, ללא קשר הגיוני, עודף בגירוי מנאלי (קשב וריכוז לאורך זמן), מסיבה עם הרבה רעש ואור ללא גבול. סרט לילד שלא לגילו- יכול לגרום לצ'י להתפזר ויכול לפגוע בצ'י הלב וב-Shen והעיגון שלו.

צער\ אבל: רגש המיוחס לריאות- רגש שיכול לפגוע בצ'י הריאות והלב, גורם לריאות וללב להתכווץ וגורם לצ'י לא לנוע בצורת גל. דופק שמשקף צער אין לו הרבה תנועתיות, אין גל- חסר פעימה. בן אדם בצער מתכנס בתוך עצמו- כפוף, חנוק, מבנה שחונק את בריאות והלב ומכווץ אותם. לכן זהו רגש שיכול לפגוע ב-Wei Qi ולא מאפשר לריאות לפזר צ'י כלפי חוץ.

דאגה והסתגרות: משוייכים בעיקר לטחול-עודף לימודים, עודף מחשבות והדאגה מתישים את הצ'י של הטחול ותוקעים את צ'י הריאות. כשדואגים הרבה זמן נתפס כל האיזור העליון- סוגרים את הכל, מכווצים, פוחדים לנשום. גם מדיטציה בצורה מוגזמת עלולה לגרום לפתולוגיה כיתר התכנסות פנימה.

פחד: רגש המקושר לכליות- מתיש צ'י, גורם לצ'י לרדת ולכן כשילדים פוחדים הם עושים פיפי. גם מי שלא מרגיש אף פעם פחד עלול להיפצע יותר- גורם מחלה.

שוק: כשקורה בבת אחת- מפזר את הצ'י, מכווץ ואז הכל מתרחב, מרוקן את הצ'י, אחרי שוק אנשים מורגשים מותשים. משפיע על הלב והכליות, כתוצאה מהמשכיות של פיזור צ'י לב, הלב מושך ג'ינג מהכליות ומחליש אותם- גורם גם להלבנת שיער.

גורמי המחלה החיצוניים (פתוגנים חיצוניים)- אקלים (ששת האקלים)

איכות של תדר או צ'י אלים- בדרך כלל לא גורם למחלה, הם יוצרים מחלה כשהם מאוד חזקים או שצ'י הגוף לא מספיק חזק להתמודד איתם ומאפשר להם לחדור.

פתוגן חיצוני הוא לא בדיוק האקלים שיש בחוץ. פתוגן חיצוני הוא גם הגורם למחלה וגם המחלה בעצמה. מאבחנים פתוגן חיצוני לפי התמונה שהמטפל מציג לנו, איך זה מתבטא אצלו. מבחינתנו אדם יכול לבלות בשלג זמן רב ולהציג סימפטום של רוח חום, אדם יכול לשכב על חוף הים בשיא הקיץ ולפתח רוח קור (בשביל להדגיש את הנושא- אדם שאכל 2 קילו שוקלד ומציג סימנים של רוח קור- יש לו רוח קור, מטפלים בזה, לא משנה מה הוא עשה לפני כן). אדם ייצא מהבית בחורף אחרי מקלחת ומתלונן על עצירות- אין לו פתוגן חיצוני. זה לא המזג אויר שיש בחוץ אלא מה שהמטופל מציג כמלחמה של הגוף שלו עם הגורם- כשהצ'י החיצוני של הגוף (ה-Wei Qi) לא מספיק חזק להלחם עם הפתוגן על פני השטח. מזהים אותו לפי דופק צף על פני העור וכשלוחצים עליו הוא נעלם- כל הצ'י של הגוף עלה למעלה- לפני השטח להילחם. רוב התסמינים מופיעים בבת אחת. פתוגן חיצוני הוא מאוד טיפול מאוד ספציפי- מסלקים אותו.

בנוסף, לאנשים יש נטייה לפתח תמונה של מצב פלישת פתוגן חיצוני לפי הדיסהרמוניה הפנימית שלהם בקונסטיטוציה- אם לאדם ישנה נטייה לחסר יאנג (הצ'י שלו טיפה קר)- תהיה לו נטייה לפלישת רוח קור. אם לאדם יש הרבה לחות אז תהיה נטייה לפתח בעיה הקשורה ללחות. יכול להפוך לכרוני אם הגוף לא מצליח להדוף את הפתוגן. אם לאדם יש נטייה לחום בקיבה צריך להדריך אותו לאורח חיים שימנע ממנו להגיע לדיסהרמוניה, החוכמה לטפל במישהו לפני שהוא חולה (לאו דווקא בדיקור). להבדיל מרפואה מערבית, בה יש שחור או לבן, בריא או חולה, ברפואה הסינית המצב הוא כל הזמן אפור, הנטייה היא ללכת לאפור הבהיר. אדם צמא- מצב של יובש, הוא רוצה לשתות, לאזן את זה עם צ'י רטוב.

רגישיות של איברים (לאקלימים חיצוניים)- לב שונא חום, ריאות לא אוהבות יובש וקור, טחול לא אוהב לחות, כליות לא אוהבות קור ויובש, כבד לא אוהב רוח.

מאפייני פתוגן רוח- פתוגן יאנגי\ בדרך כלל מופיע בפלג גוף עליון, וזהו בדרך כלל פתוגן שמשמש כנשא לפתוגנים אחרים- המונית שלהם. סימפטומים אופיינים לרוח חיצונית- רגישות לרוח (חום\קור) חיצונית, התעטשויות\ שיעול, אף דולף, כאבי שכמות\עורף\ צוואר (כי הרוח עולה למעלה), גרד בגרון (לעיתים אלרגיות)\ הזעה\ חוסר הזעה בהתקררות, דופק צף- מורגש בלחץ קל על העור ומיד מורגש- הגוף דוחף את כל הצ'י לפני השטח כדי להלחם. אם רוח קור חודרת למרידיאנים היא עלולה לשתק חצי פנים. איך נדע אם המקרה הוא רוח קור או חום? בשניהם יהיו סימנים של אף נוזל\ רגישות לרוח, לקור\ גרד\ דופק צף, שיעול אך ההבדל הוא שברוח קור לא תהיה הזעה- כי הקור מכווץ את הנקבוביות, לעומת רוח חום, שיש את אותם סימנים רק שכאן כבר יש הזעה- הצ'י האלים יוצא החוצה. אם האדם כבר מזיע ניתן לו מנטה או נענע שמפזרים חום ומקררים, לעומת אדם שלא מזיע ניתן קינמון- צמח מחמם שיגרום לנקבוביות להיפתח ולהדוף את הפתוגן- מאזנים את הדיסהרמוניה.

מאפייני רוח לחות- מלווה בדרך כלל ברגישות לרוח קור אבל מלווה בתחושת כבדות בגוף, התעטשויות (צריך לראות אם יש הצטברות של נוזלים- ליחה, בצקות, כבדות במפרקים)- פתוגן ייני שמאט. לחות יכולה לחדור דרך פתחים תחתונים (אדם שעומד בתוך מים הרבה זמן, אנשים שעובדים במנהרות, מדריכי הידרותרפיה)- יופיעו כאבים, הפרשות וגינליות, שתן עכור, צואה דביקה, כבדות בגפיים, יכול לפלוש לריאות ואז יופיע שיעול עם ליחה (לבנה- לחות קרה, צהובה- לחות חמה- הפתוגן לא פולש כל כך כחיצוני כמו מאפייני רוח, קשור מאוד למאכלים).

מאפיינים ליובש- פתוגן יאנגי ולכן פוגע ביין\ דם- מייבש אותם. סימפטומים ליובש- שיעול יבש, יובש בעיניים, בפה, בידיים, בעור (מזג אויר יבש- הרים\ מדבר), דם עני- רגשים למזג אויר יבש, מאבדים נוזלים דרך הנשימה (אדים שיוצאים מהפה בדיבור ונראים בחורף.

אש קיץ- הסימפטום היחידי הקשור לשמש ולקיץ\ מאוד יאנגי, פוגע ביין, מזכיר התייבשות- כאבי ראש, רתיעה מחום, הזעה, שתן מועט טכהה, שפתיים יבשות, צמא, דופק מהיר (מעל 6 פעימות בנשימה של המטפל המאוזן). לשון אדומה בשוליים (פלישה של חום לשכבה החיצונית), במצבי קיצון יופיעו הזיות, מכת שמש.

פתוגן יכול להתחיל כחיצוני אבל אם הגוף חלש אז הוא יכול להפוך למצב פנימי (טרנספורמציה). מכאב גרון, נזלת, דופק צף לדלקת ריאות לאחר כמה זמן. רוח חום\ קור הופכת ללחות חמה בריאות. לפתוגן חיצוני בדרך כלל אין השפעה על האיברים הפנימיים (פרט לריאות), המלחמה היא על פני השטח, ברגע שזה בעומק זה כבר לא חיצוני (יתכן וזה הגיע מהחיצון- אבל אנחנו מסתכלים על מה שהמטופל מציג). לא קיימת מילה כזו חיידק ברפואה הסינית- מסתכלים על מה החיידק מייצר. הטיפול מאפשר לגוף להבריא את עצמו. ואם הוא מזיע (רוח חום) ניתן מנטה, ואם הוא לא מזיע (רוח קור) נרצה לפתוח נקבוביות ניתן קינמון.

* נקודת מקור היא נקודה בה מצטבר הצ'י המקורי במרידיאן עצמו ולכן דיקור בנקודה זו מחזקת את האיבר ואת המרידאן. להבדיל מצמחים שבהם מכניסים חומר לגוף\ במחט מעבירים צ'י ממקום למקום במעגל סגור- אם דוקרים את כל נקודות המקור בבת אחת זה יכול להתיש את ה-Yuan. אם יש עודף במערכת הריאות יתכן ובבן זוג שלו המעי הDס יהיה חסר (ו-lu7 + li4 תאזן בינהם), או אם יתכן עודף בריאות אפשר לדקור את נקודת החיבור שלה lu7 עם נקודת המקור של הbl) bl64 נקודת שעון).

גורמי מחלה אחרים-

קונסטיטוציה חלשה- ג'ינג חלש, עודף מאמץ פיזי\ מנטלי, עודף יחסי מין (עודף\ חסר)\ דיאטה לא מתאימה\ טובה\ רעב- תזונה לא טובה. טראומות, פרזיטים, רעלים, טפילים, טיפול לא טוב. ברפואה הסינית אין חיסונים (בצורה המערבית). החיסון הכי נכון ברפואה הסינית הוא לנסות לשמור על הצ'י במצב הרמוני.

קונסטיטוציה- הצ'י שהאב והאם מביאים איתם ברגע ההפריה (גיל, מצב בריאותי, יחסים בינהם), ובמצב ההריון עצמו (כמה האישה בריאה, מזינה את עצמה, נחה מספיק וכ'). איך נדע שהמטופל שלנו עם קונסטיטוציה חלשה? אוזניים קטנות- תנוך קטן- מצביע על נטיה לכליות חלשות- (אוזניים הפתח של הכליות, גם עשויות מאותה רקמה). פילים עם אוזניים גדולות- חיים מאה שנה (ג'ינג דבר מולד, לא ניתן לשינוי). נוכל לאמת עם המטופל אם היו לו מחלות רבות בילדות (לכן חשוב לשאול בתשאול על דלקות בילדות, אנטיביוטיקות וכ'..), נראה אצלו דופק חלש וחסר תנועתיות\ גליות- בדרך כלל המנעד בא והולך וכאן התנועה תהיה של גל קטן (בכל שלושת הדפקים). במידה וחושדים בקונסטיטוציה חלשה אפשר לשאול באיזה גיל ההורים שלו ילדו אותו ואם הוא נולד כפג, עם חור בלב, עם תאומים, יש לו 6\4 אצבעות, אבא שחזר ממלחמה והיה בשוק. לכן יהיה חכם לחזק את הכליות גם אם המטופל לא מציג סימפטומים הקשורים לכך ולשמור לו על זה- להנחות אותו איך לחיות נכון והמטופל יצטרך להקפיד על האורח חיים יותר ממישהו אחר- כי זו הנטייה שלו לכך. דוגמא לרפואה מערבית מונעת לילד שמתפתח לאט הוא פרוייקט הטיפת חלב.

עודף עבודה\ מאמץ (מנטלי ופיזי)- גם חוסר מאמץ מייצר פתולוגיה. טוב שיש מטרה לקום בבוקר- צריך איזון בין עבודה לבין מנוחה. כשאנו עובדים פיזית\ מנטלית- אנו משתמשים בצ'י, לעומת מנוחה- שאנו אוספים צ'י, לכן צריך להיות איזון לכל כיוון כי יכול להיווצר פתלוגיה. אדם שאינו מבצע מאמץ פיזי יאגור ויאסוף לתוכו יותר מדי צ'י ולא יפרוק אותו וישמין (סוג של סטגנציה, תקיעות) כמו סתימה בעורקים שמתבטאת בצ'י תקוע- עצבנות, כבדות, עייפות. בדרך כלל אנחנו משתמשים בצ'י הפוסט נטאלי (אוכל, אויר, מנוחה), אוספים אותו ומבזבזים אותו עד שאוספים שוב. ביזבוז יתר של צ'י (יותר ממה שמצליחים לאסוף- או שלא ממלאים את המצברים כראוי כמו אוכל או שינה לא מספקים) גומרים כל יום את הפוסט נטאל צ'י ואז הולכים למחסנים ולוקחים מהפרה נטאל צ'י (הצ'י המולד)- אם זה קורה לתקופה קצרה או לעיתים רחוקות זה בסדר, אם זה קורה לתקופה ארוכה יווצר אוברדראפט, חסר, יש על זה ריבית- יכולה להיווצר חסר יין או פתלוגיה כלייתית. אדם עם הפרעות שינה או שישן לא בשעות יניות (לילה) המאגרים שלו פחות יתמלאו. גם עודף עבודה מנטלית (כשעושים overwork בתעשיית ההייטק כשבונים להם "כלוב של זהב", דואגים להם לכל התנאים והם יושבים 10 שעות במשרד מול מחשב, משתמשים בעיניים ובדם של הכבד כדי לראות (כמו כן סופר סת"ם, שענים, שימוש רב בטכנולוגיה וכ') וכדאי לאמן את הראייה כמו תרגילי כיווץ והרחבה של שדה הראייה ולא להיות ממוקד כל הזמן. ישיבה מרובה- גורם מחלה בפני עצמו, תחת לחץ נפשי שגורם לתקיעות וחום בכבד ובלב). עודף עבודה פיזית מתיש את הצ'י של הטחול (וגם חשיבה מרובה), עודף עבודה יגרום לסטגנציה ותקיעות של צ'י או דם באיבר ספציפי כמו בחזרה על אותה תנועה ספציפית כמו פסנתרנים, טניסאים, קלדנים, ספרים וספורטאים בכלל- מתישים את הצ'י (טחול) ודם (כבד), לספורטאיות מקצועיות לעיתים אין מחזור (מתישות את הדם), עודף התעמלות יכול לפגוע בגידים, ברצועות ובדם הכבד, הרמת דברים כבדים פוגעים בצ'י הכליות, גם מי שעומד הרבה (שומרים, קופאיות, מרימי משקולות כבדים וכ'..) . הליכה זה אחד הדברים הבריאים והטבעיים לגוף, ההבדל בין הליכה לריצה הוא בכך שבהליכה תמיד רגל אחת נשארת על הקרקע. עודף שכיבה פוגע בצ'י של הריאות- המשקל לוחץ על הריאות ומונע מהן להתאוור, ריאות צריכות להתרחב ולהתכווץ כל הזמן ואם הן לא בשימוש יווצרו הצטברויות ופתולוגיות (פילים ששוכבים הרבה זמן יכולים למות כי הם חונקים את הריאות). עודף ישיבה פוגע בצ'י הטחול וכמובן שכל דבר מוגזם יכול לפגוע בכליות.

פעילות מינית- (מוגזמת לבן אדם ספציפי לפי המצב שלו בחיים), הסינים התייסו לשפיכת זרע כעל איבוד ג'ינג וכשזה מוגזם לאדם ספציפי זה יכול להיות גורם מחלה (יש טבלאות כמה מומלץ לפי גיל וזה הולך ופוחת עם השנים). אצל נשים מסתכלים על הריונות ולידות בעיקור ריבוי לידות קרובות אחד לשניה. בדרך כלל הצ'י והדם מותשים אחרי אחרי לידה ולכן לוקחים פורמולה לאחר הלידה- Ba Zhen Tang וגם נקודת דיקור Cv6. גם ריבוי הפלות קרובות יכולות לגרום לחולשות כלייתיות. כיצד נדע אם זה מוגזם לאדם- אם הוא יגיד שאחרי קיום יחסי מין הוא עייף, מותש (גם ביום אחרי).

גם אי קיום יחסי מין יכול ליצור פתולוגיה- אם לאדם אין רצון\ תשוקה לקיים יחסים זה לא חייב ליצר פתולוגיה אבל במידה ויש לו רצון לקיים וזה לא נעשה זה עלול ליצור סטגנציה של צ'י. הצ'י שלנו רוצה משהו והוא קיים הרבה זמן ולא ממומש- יכול לייצר תקיעות מקומית\ מערכתית. אם אדם חסר ליבידו- חשק מיני לחלוטין זה מעיד על חולשה של יאנג הכליות והלב, חיי נישואין לא טובים יגרמו לתקיעות צ'י הכבד.

כיום יש התחלה מוקדמת מאוד של קיום יחסי מין (בשלבי הבשלות), וקיום בגיל מאוד צעיר יכול לפגוע בצ'י הכליות או ב-Shen.

שינה- דבר חשוב לבריאות, מזין את הגוף באיכויות ייניות שמסתובבות סביבנו בשעות הלילה. אדם צריך לישון סביב ה- 7-8 שעות בלילה (אדם שישן 5 שעות בלילה גם אם הוא מרגיש טוב יש לזה מחיר מצטבר). בצורה הקלאסית "טוב ללכת לישון ב-9 בלילה ולקום ב-4 בבוקר" בגלל היין והיאנג. בשעות השינה אנו נכנסים למצב ייני, התכנסות, כירבול, הזנה של האיברים הפנימיים ומהשקיעה היין הולך ומתעצם.

תזונה- אם אין אוכל- אין Gu Qi. או שחסר אוכל, או שאוכלים אוכל חסר צ'י- אוכל מתועש שהוצאו ממנו כל הויטימנים, מוצרי חלב ומייצרי לחות (גודש של מזון במערכת), מביאה לתוצאה לא תקינה של עיכול. נסיון לרזות- אנרוקסיה. גם יותר מדי תזונה מייצר תקיעות- פתלוגיה של עודף- בסין אנשים שמנים נקראים "אנשי חצי ירח".

אכילה לא מסודרת- כמות ומסוג נכון אבל בצורה לא נכונה. לאכול בעמידה, או לא לאכול כל היום ואז בבת אחד למלא את הבטן (גם אם זה באוכל בריא), או לבלוע בלי ללעוס, לאכול בלי נחת ובזמן מתח, לאכול לפני השינה- גורם לחסר יין בקיבה ולחסר בצ'י הטחול, לאכול ולעשות עוד דברים בו זמנית.

ילדים עם נטיה לדלקות, בעיות נשימה, ובעיות עיכול להוציא מהתפריט מטוגנים, מוצרי חלב, בוטנים, מזונות קרים\ טריים, מוצרים מייבשי יין כגון מוצרי מאפה.

טחינה היא תרופת פלא לעצירות- מלחלחת מעיים.

אנשים בעלי חום רב בגוף כדאי שימנעו מלאכול דברים מחממים כמו תבלינים- פלפל, קפה , אלכוהול, חריף, בשר אדום- שלא יחירפו את החוסר איזון.

כשיש תקיעות של צ'י הכבד- מומלץ להימנע מחמוץ. לימון ושמן זית על בית ריקה מנקה. כדאי לאכול עלים ירוקים כמו חסה. אחד הדברים הטובים ביותר לשקם את הכבד או ארטישוק- לאדות אותו עם לימון ושמן זית.

טראומות- ברמה פיזית- חבלה, מכה, תאונות- שברים, דימומים, וגם טראומה מנטלית- כולם פוגעים בצ'י. שוק- יכול לפגוע בלב ובכליות.

טראומות פיזיות יכולות ליצר פתלוגיות אחרי שנים- יכולה לייצר חסימה בצ'י המרדיאני. גם אחרי שנים יכולה לצוץ ולעלות בעיה במצב של סטרס כמו חבלת ראש ולאחר כמה שנים במצב של סטרס או כעס ליצר מגרנות. הצ'י נתקע במקומות עם הצטלקויות- במקום שהמעבר בהם פחות טוב.

פרזיטים- טפילי מעיים, תולעים (קיים בילדים שנדבקים), מגרד, אי נוחות, זה מפסיק לבד אלא אם כן הם ממשיכים להידבק. טפילים יכולים להגיע מאכילה בלי הגיינה.

עקיצות, נחשים, עקרבים. (הם לא גורמי מחלה חיצוניים- כי התמונה והתסמינים שהם יציגו לא יראו שזה חיצוני).

טיפול לא טוב- יכול להיות גם טיפול מערבי וגם טיפול סיני. תופעה של רוח חום (דופק צף, כאבי גרון ומזיע), נותנים לו טיפול מחממם- ג'ינג'ר, קינמון- יכול להעמיק ולהחמיר את הפתלוגיה (בגלל אבחון שגוי) או להפך, פורמולה שמחזקת פנים בזמן פתוגן חיצוני ותמשוך את הצ'י פנימה יחד עם הפתוגן לאיברים.

נוטים להסתכל על יתר לחץ דם בכך שצריך לקרר, לפזר, להוריד את האש, נשמע כסוג של עודף אבל זו בדיקה מערבית שמראה על לחץ בצינור. אולי זה עודף נוזלים על רקע חסר יאנג שלא מניע את הנוזלים מהצינור (חסר לו אש- ולא עודף), קירור יוכל לגרום להחמרת הבעיה.

8 העקרונות- Ba Gang

כלי אבחון המאפשר להסתכל על סיטואציה ולחלק את התופעות שלה ולהבין באופן גדול וכללי את הדיסהרמוניה של המטופל. אם נאבחן נכון לפי 8 העקרונות, הסיכוי שלנו לטעות בטיפול הוא נמוך מאוד כי תהיה לנו תמונה אם המצב הוא יאנגי או ייני ונדע להתאים טיפול לפי מצב זה.

8 העקרונות הן 4 זוגות שאפשר לחלק אותם ליין\ יאנג. קור\ חום, פנימי\ חיצוני, עודף\ חסר.

פנימי\חיצוני- מעיד על מיקום הדיסהרמוניה ואיפה היא נמצאת. האם באיברים\ חומרים פנימיים (יין, יאנג, דם) או במצב של פתוגן חיצוני (שהפגיעה היא אקוטית, הדופק צף).

הגדרת מצב חיצוני- הסימפטומים מתחילים בבת אחת, מצב אקוטי (חריף, חזק), מצב מפתיע, מלווה בצמרמורות או חשש מקור\חום (רתיעה מרוח כלשהי), מלווה בחום סיסטמי (Fever מעל 37.5), יש כאבים בראש (בעיקר בחלק האחורי), הדופק יהיה צף ומתוח והלשון תהיה ללא שינוי או עם חיפוי לבן.

הגדרת מצב פנימי- בדרך כלל המצב הוא כרוני ומתמשך לאורך זמן. יש אי נוחות בפלג גוף המרכזי (לא רק בגפיים), יש כאבי בטן, קשיי נשימה, הקאות (מראה שיש השפעה כבר על הפנים ואין פגיעה רק בפני השטח), יש שינויים בשתן ובצואה. במצב פנימי יהיה שינוי בגוף הלשון (חריצים, צבע חיפוי, צבע גוף וכ'), במצב פנימי הדופק בדרך כלל לא יהיה צף ומתוח אלא יותר עמוק, אך יתכן צף וחלש מצב המראה על חסר יין שלא מעגן.

עודף\חסר- מעידה על עוצמת הצ'י של בן אדם, היכן יש יותר והיכן יש פחות צ'י.

הגדרת מצב חסר- תנועה חלשה, עדינה, חיוורון, נשימה רדודה, כאב המוקל בלחץ, לשון חיוורת\ דקה. הזעה ספונטנית, דופק חלש, דק, ריק (דופק שלא דוחף כל כך חזק, לפעמים יעלם כשלוחצים עליו חזק), בדרך כלל יופיע במצב כרוני. חסר לא נוצר בבת אחת, אלא הוא הולך ומתרוקן ותוצאה של תהליך מצטבר. יוכל להופיע חסר של דם, צ'י, נוזלים, יין, יאנג.

הגדרת מצב עודף\ מלאות- תנועה רבה וחזקה, אדם שזז, קול חזק, נשימה חזקה\רועשת, כאבים בגוף שמוחמרים בלחץ, נרתע ממגע, מיעוט שתן, חיפוי הלשון יהיה עבה (יתכן חיפוי דביק- שמראה על לחות). הדופק במצב מלא יהיה חזק, גדול מלא. בדרך כלל מצב עודף הוא מצב אקוטי, כמו של פתוגן חיצוני שצ'י חיצוני מנסה להיכנס לגוף.

חום\קור- האם המטופל מציג מצב של קור שנדע לחמם או מצב חום שנדע לקרר (אם לשרוף מוקסה או לתת מצחים מקררים).

הגדרת מצב קור- תנועתיות איטית ושקולה של המטופל, מצב של התכנסות, הפנים חיוורות\ לבנות בגוון. יש חשש מקור, הקצוות יהיו קרות, האדם יעידף לישון מכורבל, מרגישים יותר טוב בחום, מאופיין בצואה מימית ושתן בהיר ומיעוט צמא. הלשון תהיה חיוורת, חיפוי לבן (עובי החיפו תלוי בעוצמת וחומרת הקור), אולי הלשון תהיה נפוחה או רטובה (מלאה נוזלים כי אין יאנג שייבש אותם), הדופק יהיה איטי.

הגדרת מצב חום- תנועתיות מהירה ועצבנית, היפראקטיבית, ילדים שנוגעים בכל דבר, עודף דיבור, אקסטרה ואגנטיות- מוחצנות (ההפך מהתכנסות), נראה גם בצורת ישיבת האדם. עיניים ופנים אדומות, גוף חם למגע, תחושה סובייקטיבית של חום המטופל, עצבנות, צמא, יעדיף לשתות קר. תתכן עצירות (חום מייבש נוזלים), שתן כהה, הפרשות כהות, ליחה צהובה, מחזור חזק ואדום (קרישים מעידים על תקיעות\ סטגנציה), לשון אדומה וחיפוי צהוב או ללא חיפוי (יעיד אם המקרה הוא חום אמיתי או חום על רקע חסר יין), דופק מהיר.

יתכן מצב מורכב- יאנג בתוך יין וההפך, אך המצבים הקלאסיים הם חיצוני, עודף, חום, יאנג או פנימי, חסר, קור ,יין. במצבים של צ'י תקוע, או חסר דם- חום קור לא יהיו רלוונטים.

אפשר לראות אם המצב הוא לא חיצוני על דרך השלילה.

פתולוגיות\ אבחנת דיסהרמוניה על פי נושאים ועל פי איכויות בגוף.

מספיק 2-3 סימפטומים כדי להצביע על אבחנה מסויימת.

איכות ראשונה: צ'י- תנועה, כוח החיים, מה שמניע בכל תהליך בעולם, אדם הוא סוג של בועת צ'י, לצורך אבחנתי\ טיפולי, אנו מחלקים את הצ'י שלנו להרבה סוגים, אבל זהו מעגל של צ'י הנוצר בין הדינמיקה שבין היין והיאנג.

סימפטומים\ פתלוגיות של חסר צ'י באופן כללי-  מבתבטא בקוצר נשימה, קול חלש, הזעה ספונטנית, חסר תיאבון, צואה רכה, עייפות, דופק ריק\חלש (אפשר להוסיף סימפטומים לכל איבר ואיבר).

צ'י חלש\ צונח- מתבטא בעייפות, כבדות, חוסר רצון לזוז, דיפרסיה, צניחת איברים, דברים שיוצאים ממקומם- רחם, טחורים, הרניה (קילה), שלפוחית, ורידים בולטים.

צ'י תקוע- תחושת מלאות, ככאב בעל אופי נפוח שמשנה מיקום ולא ממוקד. גושים בחלל הבטן שנעלמים, דיפרסיה, עצבנות, אי שקט. שינויי מצב רוח, אנחות, דופק מיתרי ולשון סגולה או ללא שינוי.

צ'י מורד- הצ'י לא זורם בכיוון הרגיל\ המיועד לו לפי האיבר. ריאות ללמטה (אפצ'י, שיעול- צ'י שעולה), טחול שלא מחזיק ומעלה למעלה (שילשולים), קיבה שלא מורידה (גיהוקים, שיהוקים, הקאות, מעי גס לא מוריד (עצירות), כבד שעולה למעלה (מגרנות וכ').

איכות שנייה: דם סיני (Xue)-

חסר דם- יתבטא בחיוורון, שפתיים חיוורות, סחרחורות, ירידה בזיכרון (לימודי בעיקר), נימול בקצוות הגפיים, ירידה בראייה, נקודות שחורות צפות בראיה, הפרעות שינה- אינסומיה, לשון חיוורת ויבשה (חסר דם, נוזלים), דופק דק או מנסר (הפעימה לא מרגישה שלמה- כיאלו היא לא ממלאת את התחושה של הפעימה מתחת ליד, כמו מסור על במבוק), הפרעות מחזור (מחזור קצר, דם דליל, מאחר, לא מגיע), שיער יבש\ שבור, ציפורניים יבשות. לנשים יש נטייה לחסר דם (בגלל המחזור, במיוחד אצל נשים רזות וגבוהות).

כדי לחזק דם- נחזק צ'י. בשביל לחזק צ'י לא תמיד נחזק דם.

דם תקוע- גוון פנים כהה (מתחת לצבע העור), ציפורניים ושפתיים סגולות (שחורות במקרים קיצוניים), שטף דם, כאב ממוקד, גושים קטנים שלא זזים (בבטן\ ברחם), דם וסת כהה עם קרישי דם, לשון סגולה עם כתמים סגולים על גוף הלשון, יכולים להיות ורידים סגולים נפוחים מתחת ללשון, דופק מיתרי וקשה או מנסר. דם בקצוות זה אחד הסימנים לדם תקוע.

אם הדם יהיה תקוע בכבד- יהיו סימנים של PMS (קדם וסת), כאבים בצידי הגוף, ציפורניים סגולות. אם הדם תקוע בלב- השפתיים יהיו סגולות, יהיה גודש בחזה. דם תקוע בריאות- שיעול של דם כהה. דם תקוע בקיבה- כאב בהפיגסטריום (בטן עליונה), הקאת דם כהה או דם בצואה.

חום בדם- יתבטא בתחושת חום כללית (לא חייב חום במדחום), מחלות עור- פצעים, פריחות, פה יבש, דימומים (הכלים מתרחבים והדם משתולל), לשון אדומה עם פאפילות, דופק מהיר. יתכן אי שקט (ב-Shen), עצבנות.

חסר דם יכול להיווצר על רקע רגשות שעושים חום פנימי או על רקע תזונתי (מזונות מחממים, בשר אדום, קפה , אוכל מטוגן).

איבוד דם- יהיו דימומים (מכל הפתחים- שתן, צואה, ואגינה, אף, שיעול), יתכן מ-2 סיבות- מחום בדם, או חסר צ'י הטחול- שלא מחזיק דם בכליו, יתכן מ-ווסת חזקה שמאבדים דם בבת אחת, או וסת של נגמרת (ממשיכה שבועיים. Liv 1 נקודה המוציאה חום מהדם ורחם.

איכות שלישית: נוזלים-

תפקידם העיקרי של הנוזלים הם בעיקר ללחלח ולהזין את רקמות הגוף (מפרקים, עור וכ'), יש סוגים שונים של נוזלים בגוף (דם, יין) שמסככים, מזינים ומשמנים. נוזלים מרטיבים את הצואה של תתייבש ותוכל לצאת החוצה. הנוזלים מלחלחים את העור שיהיה אלסטי ולא יסדר, נותנים ברק לעור, לעיניים.

יובש- חסר נוזלים- יובש בעור, שיער, פה, עיניים, אף, שפתיים, לשון, תהיה עייפות (אם היובש לאורך זמן), אי שקט, גרד. חסר נוזלים בריאות יתבטא בשיעול ועור יבש, יהיה רצון להרטיב את הגרון כל הזמן. חסר נוזלים בקיבה יתבטא בצמא, גרון יבש והלשון תהיה יבשה. בחסר נוזלים במעי הגס תהיה עצירות וצואה קשה ויבשה.

עודף נוזלים- יהיו בצקות, יותר מדי נוזלים ונוכל לאבחן לפי מחממים ואיזורים. עליון- ריאות, מרכז- טחול, תחתון- כליות. ההבדל בין בצקת אמיתית ללא אמיתית היא כשלוחצים על העצם (לא איזור רך כל כך) אם הבצקת אמיתית תהיה כניסה איטית וישאר בור (העור חוזר לאט לקדמותו). נרצה לגרום למטופל לתת שתן, נניע, נעבד עם מוקסה. הדופק יהיה מתגלגל.

ליחה- לחות היא איכות שאנו צריכים (אקלים של אלמנט האדמה), כולם צריכים לחות כדי ללחלח ולהזין. צריכה להיות במינון הנכון של יהיה בצקות מצד אחד ויובש מצד שני.

ליחה- היא תמיד פתולוגית, בסימניה שלה יש סימן של אש וסימן של לחות- דבר ההופך לבצקי וצמיגי. אם יש חסר בצ'י של הטחול יכול להיווצר ליחה- כיח מהריאות, מהאף, קשה להיפטר ממנה. חיפוי הלשון יהיה בדרך כלל דביק\ שומני. הדופק יהיה חלקלק או מתגלגל- יש בה משהו טריקי- יכול להיות חומרי, שרואים אותה, ויכולה להיות לא חומרית- להצטבר במרידיאנים ותהיה תחושת כבדות. אולי יהיו גבשושיות על פני שטח\ מרידיאן- היא מאטה את זרימת הצ'י והדם בגוף (במפרקים\ פתחים, יהיה ציפצוף בנשימה, הצואה תהיה דביקה ותשאיר סימנים על האסלה). ליחה בדרכי הנשימה יכול להצטבר בתוך הלימפות, בלוטות, מערפל את הראש והמחשבה- חוסמת את הפתחים של הלב. איפה שיש טחול חזק אין לחות וליחה, הטחול צריך להטמיר אותם שלא ייצרו תקיעות שיאטו.

סינדרומים-

סנדרום הוא אוסף של תופעות\ תלונות\ סימנים\ סימפטומים שאדם מציג או מתלונן עליהם.

על מנת לאבחן סינדרום לא צריך שכל התופעות המופיעות בסנדרום יהיו קיימות אצל המטופל. לפעמים מספיק 2-3 סימפטומים כדי לקבוע סינדרום. בדרך כלל בסינדרום מופיעים בין 5-20 סימפטומים (כולל דופק ולשון).

הצורה\ הגישה של הסתכלות על אבחון בעיות במסגרת תבנית היא הליבה של ה-TCM.

אוספים הרבה מאוד נתונים (מריחים, שואלים, ממששים, מריחים, מעבדים ורושמים).

לוקחים את החשובים ביותר ומנסים להבין אותם בתוך מסגרת של תבנית הנקראת סינדרום.

יכול להיות שיהיו כמה סינדרומים ביחד. כמות הסינדרומים המוצגת יכולה להשתנות לפי אופי המטופל.

לב- תיפקודים

הלב הוא הקיסר, הבית של ה-Shen, נותן את החותמת על הדם- הצבע האדום (מבחינה מערבית זהו סוג הדם, האיכות האישית של האדם). אחראי על שינה, רגש- שמחה. שייך לאלמנט האש (איבר איני באלמנט יאנגי). שעת שיא- 11-13. נפתח בלשון- קשור לדיבור. ריח- שרוף. טעם- מר. צליל- צחוק. עונה- קיץ. מתבטא בברק\ ניצוץ בעיניים.

שליט על הדם, שולט על כלי הדם, מתבטא בגוון\ מרקם הפנים (סומקים, חיוורים), מאחסן את ה-Shen, שולט בזיעה (בנוזל עצמו, בריח שלו- הריאות שולטות על הנקבוביות- לפתוח לסגור ).

פונקציונלית- מזרים\ דוחף דם.

• ריקנות\ חסר\ חולשה של Qi  הלב

• פלפטציות (תחושה עצמית של פעימות הלב), קוצר נשימה במאמץ (הלב והריאות עובדים יחד במחמם העליון, כשאחד מהם חלש הוא פוגע גם בשני- כמו שני סוסים שנושאים מרכבה ואחד נחלש. יורגש בטיפוס כמה קומות, תחושת חוסר חמצן), פנים חיוורות (הלב לא מצליח לדחוף מספיק דם לפנים), הזעה ספונטנית (לא שולט בזיעה טוב וגם הקשר עם הריאות), עייפות, מצב רוח ירוד (הבית של הShen).

• לשון- רגילה או חיוורת.

• דופק- ריק, חלש (אולי נרגיש טיפה ובלחץ קטן יעלם).

• אטיולוגיה- אבל, צער, יתר שמחה (נהנתנות, גירויים מנטלים- מסיבות וריגושים שמתישים) לאורך זמן, איבוד דם ומחלה ארוכה.

• פנימי, חסר, חום\ קור לא רלוונטי, ייני (אין כאן סימנים לפתוגן חיצוני).

• מזונות בונים צ'י: בטטה, סלק, בשר אדום, אוכל מבושל וחם. (אלכוהול מפזר\ מניע צ'י, במינון קטן יהיה טוב לסטגנציות).

• נקודות דיקור: HT3, HT7, ST36, BL15, CV14.

ריקנות של יאנג הלב (התפתחות של חסר צ'י הלב, עם חולשה של אש הלב, תופעות של קור).

• פלפיטציות, קוצר נשימה במאמץ, עייפות, הזעה ספונטנית, תחושת אי נוחות בחזה, קור, ידיים קרות, פנים חיוורות, שפתיים מעט כחלחלות (דם לא עולה למעלה).

• לשון- חיוורת ורטובה (רטובה כי אין חום\ יאנג\ אש שייבש את הרטיבות והנוזלים).

• דופק- עמוק, חלש וקשור ( איטי- פחות מ60 פעימות לדקה, מפספס פעימה (כי הוא חלש) בצורה לא סדירה, מתקשה לדחוף ומפספס כל כמה זמן).

• אטיולוגיה- רגשות שלילים, עצב... מחלה ואיבוד דם וריקנות יאנג הכליות (מקור כל האש בגוף).

• פנימי, חסר, קור (כאן נשתמש בצמחים מחממים), ייני.

• מזונות מחממים: ג'ינג'ר, ציפורן, פלפל, ג'ינסינג (מחזק צ'י של לב וכליות). יהיה לא נכון לתת מזון קר כמו סלטים או דברים מהמקרר.

• נקודות דיקור : HT3, HT7, ST36, BL15, CV14. (כולן כולל מוקסה). BL23, KID7.

יאנג הלב מתמוטט (החמרה)

• פלפטציות, קוצר נשימה, נשימה רדודה, ריבוי הזעה, גפיים קרות, שפתיים סגולות, פנים חיוורות אפורות או חסרות חיות, איבוד הכרה (לא לתת מים כשאדם מתעלף- שלא יחנק).

• לשון- חיוורת או כחלחלה, קצרה.

• דופק- חלש מאד,חבוי,קשור  (hidden,minute’ knotted).

• אטיולוגיה- כמו שני הקודמים וריקנות Qi כליות.

• פנימי, חסר (צריך לחזק), קור (צריך לחמם), מצב ייני.

• לתת מזונות מחממים, מוקסה על מלח גס בטבור

• נקודות דיקור : HT3, HT7, ST36, BL15, CV14. (כולן כולל מוקסה). BL23, KID7.

ריקנות\ חסר דם הלב

• פלפטציות, סחרחורות (סוג של רוח, אין מספק דם שעולה למוח), אנסומניה, ריבוי חלומות שמפריעים לשינה (כל מה שקשור לשינה קשור ל-Shen, התודעה מתכנסת פנימה כשעוצמים עיניים ולא מתקשרים יותר עם החוץ וכדי להיכנס למצב ייני צריך שיהיה במה להתכרבל, כמו מגבת שתלויה, אם היא ספוגה במשהו היא לא תתעופף בקלות), זיכרון ירוד, חרדות, בהלה בקלות (כי ה-Shen לא יציב, לא מרגישים נוח במצבים חברתיים כי ל-Shen לא נוח, חסר ביטחון עצמי), פנים ושפתיים חיוורות (חסר דם).

• לשון- חיוורת, דקה ויבשה.

• דופק- דק מאד או מנסר( choppy, fine ) אין דם\ אין חומר.

• אטיולוגיה- תזונה,רגשות,איבוד דם, כל מה שיגרום לחסר דם כללי.

• פנימי, חסר, קור\ חום לא רלוונטי (אין תופעות של חום או קור), ייני.

• מזיק: טבעונות, אוכל מתועש או חסר צ'י, אוכל טרי שמתיש את הטחול, יתר פעילות ספורטיבית.

• טוב: מזון מבושל וחם, מוצרים מן החי- בקר, עוף, דגים, סלק, תרדף קטניות (עדשים, מש, חומוס). נרצה לבנות דם ולהבין ממה זה נגרם.

• נקודות דיקור: ST36, ST30, SP6, HT7, HT3, BL15, CV14 וכל נקודה שתחזק את הטחול והקיבה יחד עם הכליות.